על דיאטה וכולסטרול – סיפור אישי

פורסם בתאריך 16/12/2023 מאת יואל גנור

הקדמה

כפי שכולכם יודעים בעשר השנים האחרונות אני אוכל דיאטה דלת-פחמימות. בבדיקת הדם האחרונה לפני שעברתי לדיאטה זו היה פרופיל השומנים (lipid profile) שלי בדם כדלהלן:

  • Total cholesterol – 180
  • LDL(C) – 114
  • HDL – 52
  • Triglycerides (TG) – 68

ערכים טובים על פי הקריטריונים המקובלים.

סיפור המעשה

אצל רוב האנשים "הנורמליים", במיוחד בעלי BMI גבוה (כלומר עודף משקל) וערכי LDL(C) גבוהים, דיאטה דלת-פחמימות/קיטוגנית גורמת לשתי תופעות עיקריות: א) ירידה במשקל; ב) ירידה בערכי LDL(C).

מסתבר שאני "לא נורמלי". בצד ירידה ברמת ה-TG (טוב), ועליה ברמת ה-HDL (טוב), חלה אצלי עליה דרמטית ברמת ה-LDL(C) (רע מאד?).

בבדיקת הדם האחרונה שעשיתי (לפני כשנה וחצי) היה פרופיל השומנים שלי כדלהלן:

  • Total cholesterol – 332
  • LDL(C) – 241
  • HDL – 81
  • Triglycerides (TG) – 53

השתגעתי?

אולי. ההסבר להחלטתי להתעלם מערכי ה-LDL(C) הגבוהים מאד שלי נובעת מהעובדה שאימצתי את העמדה הטוענת כי טרשת עורקים ומחלות לב אינם נגרמים על ידי LDL(C) (כתבתי על כך במאמר: איך נוצרת טרשת עורקים – דעת מיעוט לפני כשלוש שנים).

בנוסף לכך, אני מרגיש מצוין, אני פעיל גופנית, ומדדים נוספים (שלא אפרט כאן) מעידים כי מצבי (בכל הקשור לסיכונים לחלות במחלת לב) טוב.

LMHR

לפני כשלוש שנים קבוצת חוקרים בארה"ב טבעה את המושג LMHR – Lean Mass Hyper Responders. זוהי קבוצה קטנה מאד של אנשים רזים ופעילים גופנית, אשר בטרם החלו בדיאטה דלת-פחמימות היו בעלי פרופיל שומנים תקין, אבל משהחלו דיאטה זו, רמת ה-LDL(C) שלהם עלתה לרמות מאד גבוהות. הקבוצה מוגדרת על ידי הצרוף הנדיר הבא:

ובכן, מצאתי את עצמי בקבוצה זו. אבל צרת רבים אינה מהווה נחמה – עדיין נשארה פתוחה השאלה האם  200 ≤ LDL(C) מגדיל (אובייקטיבית – מעבר להחלטה השרירותית שלי) את הסיכויים לטרשת עורקים ומחלת לב?

המחקר

בחודש פברואר 2023 יצא לדרך המחקר הראשון אשר מנסה להתמודד עם שאלה זו:

Carbohydrate restriction-induced elevations in LDL-cholesterol and atherosclerosis: The KETO Trial

קיימות מספר שיטות להערכה כמותית של הסיכון למחלת עורקים כליליים (coronary artery disease).

  • CAC – Coronary Artery Calcium score  מדידה כמותית באמצעות CT של הרובד המסויד בעורקים הכליליים.
  • CCTA – Coronary Computed Tomography Angiography שיטת דימוי מתקדמת של העורקים הכליליים.
  • TPS – Total Plaque Score שיטת דימוי מתקדמת של העורקים הכליליים.

במחקר לוקחות חלק שתי קבוצות בנות 80 משתתפים בכל אחת.

  • קבוצה אחת של LMHR הצורכים דיאטה דלת-פחמימות/קיטוגנית במשך למעלה מארבע שנים, בעלי LDL(C) ממוצע 272 .
  • קבוצת השוואה (הצורכים דיאטה "רגילה") בעלת אותם מאפיינים כמו קבוצת ה-LMHR (גיל, מין, גזע, לחץ דם, עישון) בעלי LDL(C) ממוצע 123.

בתחילת המחקר (פברואר 2023) נבדקו נתוני הבסיס CAC, CCTA, TPS של שתי הקבוצות. בתום שנה, בחודש פברואר 2024 יפורסמו נתוני הבדיקות המעודכנים.

תוצאות נתוני הבסיס

לפני כעשרה ימים פורסמו נתוני הבסיס מחודש פברואר 2023, והתוצאות הן לא פחות מדרמתיות.

בצד שמאל מוצגות תוצאות קבוצת ה-LMHR, בצד ימין מוצגות תוצאות קבוצת ההשוואה.

הציר האופקי הם מספרי המשתתפים (1-80), הציר האנכי השמאלי הוא ערכי LDL(C), הציר האנכי הימני הוא ערכי ה-TPS.

לכל משתתף מוצג ערך ה-LDL(C) (כחול) וערך ה-TPS (ירוק).

מסקנה

לקבוצת ה-LMHR (אשר רמות ה-LDL(C) שלה גדולות בממוצע פי שניים מקבוצת ההשוואה) ערכי ה-TPS דומים להפליא לקבוצת ההשוואה.

לאחר למעלה מארבע שנים של דיאטה דלת-פחמימות/קיטוגנית, ולמרות רמות LDL(C) גבוהות מאד, לא גדל הסיכון של חברי קבוצה זו לחלות במחלות כלי דם כליליים, כפי שבאים לידי ביטוי בערכי CAC, CCTA, TPS שלהם.

צריך כמובן לחכות לנתוני המעקב אשר יתפרסמו לאחר פברואר 2024, אבל אני מאד מקווה שהן יהיו טובות כמו תוצאות הבסיס.

אזהרה

אסור להשליך מנתונים אלה על אנשים שאינם משתייכים לקבוצת ה-LMHR. אנשים בעלי פרופיל שומנים אחר, יאלצו להמתין למחקרים נוספים בהמשך הדרך.

פורסם בקטגוריה בריאות, תזונה | סגור לתגובות על על דיאטה וכולסטרול – סיפור אישי

איך לכווץ את בלוטת הערמונית?

פורסם בתאריך 26/05/2022 מאת יואל גנור

מהי בלוטת הערמונית

גודלה של בלוטת הערמונית כשל אגוז מלך. היא ממוקמת בין בלוטת השתן לבין הפין, בקדמת החלחולת. במרכזה של הבלוטה עובר צינור השתן. לבלוטת הערמונית ארבעה תפקידים:

  • ייצור (של חלק) של הנוזל המגן ומזין את תאי הזרע
  • דחיפת נוזל הזרע במהלך השפיכה
  • סגירת צינורית השתן במהלך השפיכה
  • ייצור הורמון המין הזכרי אנדרוגן (androgen) והמרה של הורמון הטסטוסטרון (testosterone) לצורה הפעילה שלו דיהידרו-טסטוסטרון (dihydrotestosterone)

 

הקשר בין אבץ לבין בלוטת הערמונית

בבלוטת הערמונית יש את ריכוז האבץ (zinc) הגבוה ביותר בגופינו – פי 100 בערך מרכוזו בדם.

מחקרים מראים כי קיים קשר מובהק בין מחסור באבץ לבין

  • דלקות של שלפוחית הערמונית
  • שלפוחית מוגדלת
  • הגדלת הסיכון לסרטן השלפוחית

גורמים למחסור באבץ

הגורמים העיקריים למחסור באבץ הם:

  • צריכה לא מספקת של בשר אדום, בשל מיתוס הכולסטרול (החיוני בין השאר לייצור טסטוסטרון)
  • צריכה גבוהה של דגנים מלאים המכילים רמות גבוהות מאד של phytic acid אשר חוסם את ספיגת האבץ
  • ירידה בריכוז החומצות בקיבה (בעיקר אחרי גיל 50) אשר חיוניות לספיגת אבץ
  • תרופות להורדת חומציות קיבה
  • תרופות משתנות
  • סטטינים
  • צריכה גבוהה של אלכוהול
  • סוכר בכמיות גדולות אשר גורם לעמידות לאינסולין (insulin resistance) הפוגעת בריכוז האבץ

מזונות עשירים באבץ

המזונות העשירים ביותר באבץ כוללים:

  • רכיכות
  • בשר אדום
  • אגוזים
  • ביצים
  • מוצרי חלב

סיכום

אבץ הוא מינרל חיוני לבריאותנו. מחסור באבץ נפוץ בחלקים ניכרים באוכלוסיה, וניתן לשפרו על ידי שינויים מתאימים בתזונה.

 

פורסם בקטגוריה בריאות, תזונה | עם התגים , | סגור לתגובות על איך לכווץ את בלוטת הערמונית?

פוטין כבר ניצח

פורסם בתאריך 11/03/2022 מאת יואל גנור

לא נעים להודות, אבל לדעתי פוטין כבר ניצח.

שום דבר לא היה ברור עד היום, אבל כאשר ממשלת גרמניה הודיעה כי היא מתכוונת להמשיך לקנות נפט וגז טבעי מרוסיה בעוד פוטין ממשיך לבצע כל פשע מלחמה אפשרי, וסין מצהירה כי היא רואה ברוסיה "שותפה אסטרטגית ראשית" – הכל מתבהר.

זרם בלתי נלאה של מאמרי דעה של פרשנים מלומדים מדווחים על "הטעות הגדולה" שעשה פוטין. אומרים שהוא מזלזל בנאט"ו ובחוסן ובנחישות של המערב.

אבל פוטין יודע בדיוק מה הוא עושה.

הפגזת תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה הייתה לדעתי מכוונת לחלוטין. זהו מסר שפוטין שלח לכל העולם. הוא מוכן לגרום הרס מוחלט לכל מי שיעמוד בדרכו, בחזקת "אני משוגע – תזהרו ממני".

אותה אסטרטגיה חלה על שיחות השלום והסיוע ההומניטרי. הרוסים מסכימים לפתוח נתיבים לפינוי אזרחים, ואז מפציצים אותם כשהם מנסים לברוח. 

זהו טרור במיטבו, גירסה אכזרית של לוחמה פסיכולוגית, שנועדה להסב את כמות הסבל המקסימלית.

הצבא הרוסי לא השתלט על אוקראינה "מספיק מהר", עובדה המעידה על אסטרטגיה שגויה ויכולות צבאיות לקויות – האמנם? הפלישה האמריקאית הראשונית לעיראק ב-2003 נמשכה יותר מחודש. ארה"ב ישבה שם עוד 17 שנים ככוח כובש, ולא השיגה כמעט כלום.

רוסיה היא יצואנית מובילה של:

  • נפט
  • גז טבעי
  • פלדה
  • דגנים
  • עץ
  • דשנים
  • אלומיניום

לפוטין יש זמן. הוא מבין שגם אם אזרחיו סובלים, המערב תלוי במידה קריטית במשאבים הגולמיים של רוסיה. בת בריתו, סין, שולטת בשאר.

האמת המרה היא שרוסיה גדולה מכדי להיכשל. אם המערב רוצה לנצח, הוא צריך להפוך את פוטין ללא רלוונטי. לשם כך דרוש שינוי דרסטי במערכת הערכים ובכלכלה, ולזה דרושות שנים ארוכות. לאוקראינה זה כבר יהיה מאוחר מידי.

אני מקווה שאני טועה.

פורסם בקטגוריה כללי | סגור לתגובות על פוטין כבר ניצח

על IFR ועל אמת בפרסום

פורסם בתאריך 20/01/2022 מאת יואל גנור

הקדמה

במאמר קצר זה אני מציג את נתוני ה-IFR בישראל, מידת השינוי שלהם, ואני מסיים בביקור קצר של נתוני היעילות של חיסון Pfizer כפי שהוצגו על ידי החברה.

IFR

ההגדרה של מדד ה-IFR היא:

Infection Fatality Rate (IFR) is the proportion of deaths from a certain disease compared to the total number of all infected individuals, including asymptomatic and undiagnosed subjects

על פי הגדרה זו, בתאריך 11 בינואר 2022 היה ערכו IFR = 0.53%. בתאריך 19 בינואר היה ערכו IFR = 0.41%.

שינוי זה ניתן להציג בשתי צורות. הצורה הראשונה:

רוצה לומר, ה-IFR ירד ב-23%.  בצורה זו אנחנו מציגים את השינוי היחסי בגודל הנמדד. זהו שינוי משמעותי מאד תוך 8 ימים.

הצורה השנייה:

בצורת הצגה זו ה-IFR ירד ב-0.12% בלבד. זהו השינוי המוחלט של הגודל הנמדד. כמה "עלוב" לעומת השינוי היחסי (פי 200 פחות) אבל כמה נכון. זוהי צורת ההצגה המשמעותית היחידה, במיוחד במצבים של שכיחות (prevalence) נמוכה.

אם אני בעל עניין (כמו חברת תרופות) אבחר להציג את השינוי היחסי. שינוי של 0.12% לא עושה רושם על איש, אבל 23% זה כמובן שינוי "רציני".

וזה מביא אותי לנושא השני – היעילות של חיסון Pfizer.

יעילות חיסון Pfizer

בתאריך 21 בדצמבר 2020, לאחר נוהל מזורז של ניסויים קליניים, פרסמה חברת Pfizer את נתוני היעילות (efficacy) של חיסון ה-mRNA שלה נגד Covid-19 (הקורונה) כדלהלן:

החיסון בטוח (יש לי בטן מלאה על טענה זו – על כך בהזדמנות אחרת) והיעילות שלו היא (97.6 – 90.3 CI 95%) 95%. החברה "שכחה" להדגיש כי מדובר בירידת סיכון הדבקות יחסי, בעוד שירידת סיכון ההדבקות המוחלט הינה 0.84% בלבד.

מומחי הבריאות בארץ (וכל אמצעי התקשורת) מיהרו להדהד ללא הרף נתונים אלה. מאז קיבלנו  חיסון ראשון, חיסון שני, בוסטר ראשון, ובוסטר שני. אני לא יודע אם שמתם לב, אבל בשבועות האחרונים מדברים על החיסון כמונע תחלואה קשה ולא כמונע הדבקות (כן, אומיקרון – אני יודע).

גילוי נאות  – אינני מתנגד חיסונים. קבלתי את כל החיסונים והבוסטרים. אבל אני מתנגד בחריפות לפרסומים מגמתיים ולחוסר הכנות של כל המומחים והמדווחים למיניהם שאינם מציגים לנו תמונה מדויקת.

כמו כן יש לי השגות משמעותיות על הטענות בדבר בטיחות החיסון לטווח ארוך (במיוחד לילדים) – על כך בהזדמנות אחרת.

 

 

פורסם בקטגוריה בריאות, קורונה | עם התגים , , | סגור לתגובות על על IFR ועל אמת בפרסום

הסימון האדום (א)

פורסם בתאריך 04/12/2021 מאת יואל גנור

הקדמה

בתחילת שנת 2020 נכנסו לתוקף תקנות המחייבות לסמן מוצרים ארוזים בסימון בהיר ומובן, באמצעות סמלים אדומים, ומיידע את הצרכן אודות מוצר המכיל כמויות גבוהות של שומן רווי, נתרן או סוכר.

דוגמאות לסימון תזונתי במוצרי מזון

מוצר מזון ארוז יסומן בסמל אדום אם הוא מכיל ערכים גבוהים ממה שצוין בטבלה:
​הערך הנמדד ​כמות ב-100 גרם מזון מוצק כמות ב-100 מ"ל מזון נוזלי​
​נתרן ​400 מ"ג ​300 מ"ג
​סך סוכרים 10 גרם ​5 גרם
​סך חומצות השומן הרוויות ​4 גרם ​3 גרם

אליבא משרד הבריאות "הסימון האדום למוצרי מזון מזיק מאפשר לנו להחליט שמוצרים נושאי סימון אדום מפסיקים להיות חלק מרשימת הקניות שלנו כמשפחה, או מרשימת הכיבוד למסיבות וימי הולדת בבתי הספר ובגני הילדים."

אני מסכים לחלוטין עם ההמלצה בעניין הסוכר (אם כי היא מתעלמת לחלוטין כי סוכר ופחמימות חד הם), אך ברצוני לקרוא תיגר על ההמלצות בעניין השומן הרווי והנתרן.

במאמר זה אתייחס לסוגיית השומן הרווי, ובמאמר הבא נעסוק בנתרן.

מבוא

קיימים שני סוגים של חומצות שומן (fatty acids): חומצות שומן רוויות (saturated) וחומצות שומן בלתי-רוויות (unsaturated). את החומצות הבלתי רוויות מקובל לחלק לשניים: חד-בלתי-רוויות (monounsaturated – MUFA), ורב-בלתי-רוויות (polyunsaturated – PUFA).

בחומצות שומן רוויות כל הקשרים בין המולקולות הם קשרים בודדים (single bond), כלומר כל האטומים חולקים זוג אחד של אלקטרונים.

בחומצות שומן בלתי-רוויות אחד הקשרים (או יותר) הוא קשר כפול, כלומר האטומים חולקים ביניהם שני זוגות של אלקטרונים.

 

נשאלת השאלה – מדוע יצא הקצף על חומצות השומן הרוויות, בעוד הבלתי-רוויות נתפסות כבריאות?

שומן רווי

השומנים בגוף מובלים ומאוחסנים בתצורה של טריגליצרידים (triglycerides) אשר מורכבים משלוש שרשרות של חומצות שומן המחוברות ביניהן על ידי מולקולת גליצרול (glycerol).

בשומן רווי כל שלושת חומצות השומן הן חומצות שומן רוויות.

השערת תזונה-לב (diet-heart hypothesis)

השערת התזונה-לב נולדה במוחו הקודח של הפיזיולוג האמריקאי רב ההשפעה אנסל קיס (Ancel Keys) בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. בתחילה טען קיס כי כולסטרול בתזונה מעלה את רמת הכולסטרול בדם, אך לאחר שבצע מספר ניסויים הסתבר כי אין קשר סיבתי בין השניים (לראיה, במסמך הנחיות התזונה לאמריקאים (Dietary Guidelines for Americans) לשנים 2015-2020 הוסרה ההמלצה להגביל את צריכת הכולסטרול ל-300 מ"ג ליום, וכך המצב גם במהדורה האחרונה לשנים 2020-2025).

אם לא כולסטרול, צריך למצוא גורם אחר – נכנס שומן רווי. בהשערת התזונה-לב המעודכנת טען קיס כי קיים קשר סיבתי בין צריכת שומנים רוויים לבין רמת הכולסטרול בדם ומחלות לב (צריכת שומן רווי ← כולסטרול  גבוה ← מחלות לב). כלומר, על פי ההשערה בשלב ראשון השומן הרווי מעלה את רמת הכולסטרול, ובשלב השני רמת כולסטרול גבוהה גורמת מחלות לב.

בהעדר הסבר אחר, היא אומצה על ידי הממסד הרפואי בעולם כולו, ולמרות מספר רב של מחקרים המפריכים אותה היא מקובלת עד היום (old habits die heard).

תזכורת קצרה

מולקולות הטריגליצרידים והכולסטרול הן הידרופוביות (hydrophobic), כלומר אינן מסיסות במים, ולכן לא יכולות לנוע באופן חפשי בתוך הפלסמה (בהיותה 90% מים). כדי להגיע ליעדם (תאי הגוף למיניהם), מובלים השומנים בתוך "כלי תחבורה" הנקרא lipoprotein (להלן LP).

קיימים למעלה מ-10 סוגים ותת-סוגים של חלקיקי LP, המשויכים לחמש קבוצות עיקריות על פי צפיפותן (mg/dL):

  • Chylomicron (CM) (נקרא גם ULDL – Ultra Low Density Lipoprotein)
  • VLDL – Very Low Density Lipoprotein
  • IDL – Intermediate Density Lipoprotein
  • LDL – Low Density Lipoprotein
  • HDL – High Density Lipoprotein

מיפוי חלקיקי ה-LP לפי גודל וצפיפות מתואר בציור.

מכאן והלאה רמת כולסטרול היא כמות הכולסטרול בחלקיקי ה-LDL (המכונה הכולסטרול הרע).

על הקשר (המופרך לדעתי) בין רמת כולסטרול לבין מחלות לב כתבתי בזמנו שלושה מאמרים (מה גורם מחלת לב (א) מה גורם מחלת לב (ב) מה גורם מחלת לב (ג)).אם אכן רמת כולסטרול גבוהה אינה גורמת מחלות לב, למי אכפת אם שומן רווי מעלה את את רמתו? שאלה טובה.

לאלה אשר בכל זאת מחזיקים בדעה כי כולסטרול גבוה גורם מחלות לב, אנסה להפריך את ההשערה כי צריכת שומנים רוויים מעלה את רמת הכולסטרול, כדי שיוכלו ליהנות ללא חשש ממאכלים טעימים רבים המכילים שומנים רוויים.

מדוע שומן רווי אינו יכול להעלות את רמת הכולסטרול

מנגנון חילוף החומרים של שומנים בגופינו מוכר על בוריו. כאשר אנחנו צורכים שומן והוא מגיע למעיים, כיס המרה משחרר מלחי מרה (bile salts)  אשר מפרקים את מולקולות הטריגליצריד לחומצות השומן המרכיבות אותם. חומצות השומן נספגות דרך הממברנה של תאי המעי, ובתוך התאים הן מורכבות חזרה לטריגליצרידים ונארזות (יחד עם כמות קטנה של מולקולות כולסטרול) בתוך מיודעינו חלקיק ה-LP הגדול מכולם, ה-chylomicron. חלקיקי ה-chylomicron עוברים דרך מערכת הלימפה, וממנה ישירות למחזור הדם.

חלקיקי ה-chylomicron נעים במחזור הדם ופורקים את המטען שלהם, בעיקר לתאי שומן. בתהליך זה הם מתכווצים והופכים ל-chylomicron remnants. לאחר שפרקו את רובו הגדול של המטען, הם מגיעים לכבד אשר מפרק אותם למרכיביהם. זהו גורלם של כל סוגי השומנים אשר אנו אוכלים: רוויים, חד-בלתי-רוויים, ורב-בלתי-רוויים.

שימו לב, שום דבר בתהליכי הספיגה, ההובלה והאחסון של שומנים רוויים אינו קשור בצורה כלשהי לחלקיקי ה-LDL, נשאי ה"כולסטרול הרע".

זה מוביל אותנו לשאלה הבאה: איפה אם כך נוצרים חלקיקי ה-LDL?  ובכן, הכבד אורז שומנים וכולסטרול בתוך חלקיקי VLDL ומשחרר אותם למחזור הדם. חלקיקי VLDL מוסרים את השומנים שלהם ומתכווצים. חלקיקי ה-LDL הם תוצר של חלקיקי ה-VLDL אשר פרקו את השומנים ונשארו בעיקר עם כולסטרול (VLDL → VLDL remnants → IDL → LDL).

תאים אשר זקוקים לכולסטרול מבטאים קולטני LDL על הממברנה החיצונית שלהם. חלקיקי LDL מתקשרים לקולטנים אלה ומעבירים כולסטרול לתאים. חלקיקי LDL הנותרים נגרעים מהמחזור על ידי קולטני LDL בכבד.

המסקנה העיקרית בשלב זה היא העובדה שהמקור היחיד לחלקיקי LDL בדם הם חלקיקי ה-VLDL. כלומר, כדי שכמות ה-LDL תעלה, צריכה קודם לכן לעלות כמות ה-VLDL.

זה מוביל אותנו לשאלה הבאה: מה גורם לעליה בכמות חלקיקי VLDL? והתשובה (הפלא ופלא) היא עודף פחמימות בתזונה. בפני הכבד עומדות שתי אפשרויות: א) לאגור את הפחמימות בתצורה של גליקוגן (glycogen); או ב) להמיר את הפחמימות לשומן.

הכבד יכול לאגור 500 קלוריות בערך בתצורה של גליקוגן. כאשר מאגר זה מתמלא, ואנחנו ממשיכים לאכול פחמימות, הכבד ממיר את הפחמימות לשומן בתהליך הנקרא lipogenesis, אורז אותו בחלקיקי VLDL ומשחרר למחזור הדם. כלומר, צריכה גבוהה של פחמימות ← הרבה חלקיקי VLDL. צריכה נמוכה של פחמימות ← מעט חלקיקי VLDL.

לסכום, אין, ולא יכול להיות, קשר בין כמות השומן הרווי בתזונה שלנו לבין רמת הכולסטרול בחלקיקי ה-LDL.

ראוי לציין שתי עובדות נוספות: א) השומנים היחידים המיוצרים על ידי הכבד בתהליך ה-lipogenesis הם שומנים רוויים; ב) כחמישים אחוז מהשומנים בחלב אם אנושי הם שומנים רוויים. האם לאבולוציה יש נטיות אובדניות, והיא מייצרת שומנים רוויים כדי להרוג אותנו ממחלות לב? אני סבור שלא.

גילוי נאות (נאה דורש, נאה מקיים) – אני צורך כמויות ניכרות של מאכלים המכילים רמות גבוהות של שומנים רוויים וכולסטרול: בשר עם הרבה שומן (צלעות כבש), גבינות שמנות (20-30% שומן), ביצים (2-3 ליום), שמן קוקוס (לבישול וטיגון), שמן MCT (לקפה).

בתאבון
פורסם בקטגוריה ביולוגיה, בריאות, תזונה | עם התגים , | סגור לתגובות על הסימון האדום (א)

הלב השני

פורסם בתאריך 17/02/2021 מאת יואל גנור

הקדמה

פעימת דחיסה אחת של הלב שולחת דם אשר מגיע תוך שניות ספורות לכל חלקי הגוף מכף רגל ועד ראש, ומספק לתאי הגוף חמצן ותזונה.

הדם המדולדל בחמצן צריך לעשות את דרכו חזרה ללב, וממנו לריאות, כדי לחדש את מלאי החמצן. הבעיה היא כי הדרך חזרה דורשת יותר כוח מאשר פעימת הדחיסה מסוגלת לספק, מאחר שהדם נדרש לזרום כנגד כוח הכבידה. לבצוע יעיל של המשימה נדרשת פעימת שאיבה של הלב, בתוספת עזרה של משאבת שריר התאומים – הלב השני.

מבנה

שריר השוק מורכב משני שרירים עיקריים: שריר שטוח ורחב Soleus ושריר דו-ראשי Gastrocnemius.

בין שני ראשי שריר ה-Gastrocnemius עובר וריד הנקרא SSV

איך משאבת שריר התאומים עובדת

משאבת שריר התאומים עובדת כאשר אנחנו נמצאים בתנועה. כאשר העקב נוגע ברצפה שריר התאומים רפוי ודם נשאב לתוך הוריד. כאשר העקב מתרומם שריר התאומים מתכווץ, לוחץ על הוריד, השסתום נפתח והדם מוזרם כלפי מעלה.

מגבלות המשאבה

המגבלה המובנית של משאבת שריר התאומים היא חוסר תנועה. כאשר אנחנו יושבים או עומדים זמן רב ללא תנועה גדל החשש להצטברות דם בוורידים, החלשות השסתומים, ובמקרים קשים לאי-ספיקת ורידים (chronic venous insufficiency).

חיזוק שרירי השוק

שרירי שוק חזקים ופעילים חיוניים לבריאות מחזור הדם בוורידי הרגליים. אחת הפעילויות הטובות ביותר לחיזוק שרירי השוק היא הליכה. בכל הזדמנות רצוי לקום מהכיסא להליכה קצרה (לפחות חמש דקות אחת לשעה). אפשר לגוון כמובן בתרגילים יעודיים לחזוק שרירי השוק, כמו למשל כאן.

שימו לב כי יש הבדל גדול בין אימון הרמת עקב ברגל ישרה, לבין הרמת עקב ברגל כפופה.

הרמת עקב ברגל ישרה מפעילה את שריר ה-Gastrocnemius כי הוא רתום בחלקו העליון מעל הברך, בעוד כשמבצעים הרמת עקב ברגל כפופה, שריר ה-Gastrocnemius רפוי, ולכן מופעל שריר ה-Soleus אשר רתום בחלקו העליון מתחת לברך.

פורסם בקטגוריה בריאות, פעילות גופנית | עם התגים , | סגור לתגובות על הלב השני

ירקות קצוצים וסרטן

פורסם בתאריך 04/01/2021 מאת יואל גנור

הקדמה

בשנת 1924 פירסם הפיזיולוג הגרמני (ממוצא יהודי) Otto Heinrich Warburg, חתן פרס נובל בפיזולוגיה לשנת 1931, את ההשערה כי סרטן הוא מחלה מטבולית (חילוף חומרים) הנגרמת בשל נזקים לתהליך ייצור האנרגיה האירובי במיטוכונדריה (mitochondria). בתופעה זו, הנקראת על שמו Warburg effect, תאים סרטניים מעדיפים לייצר ATP באמצעות התהליך האנאירובי anaerobic glycolysis, במקום התהליך האירובי היעיל הרבה יותר oxidative phosphorylation, למרות שאין מחסור בחמצן.

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה נגנזו ונשכחו מחקרים רבים של חוקרים גרמניים, ביניהם התאוריה של וורבורג. בשנים האחרונות התחדש העניין בתאוריה זו, ומחקרים רבים מצביעים על נכונותה.

בהזדמנות אכתוב מאמר על נושא מרתק זה, אך הפעם אסתפק במאמר קצר המצביע על יכולתם של ירקות ממשפחת המצליבים להקטין את הסיכון לחלות בסרטן.

משפחת המצליבים

משפחת המצליבים (cruciferous vegetables) כוללת מיני צמחים רבים, אשר חלקם בויתו למאכל אדם, ביניהם: כרוב, כרובית, ברוקולי, קייל, לפת, צנון, חזרת, ארוגולה, וחרדל.

המיוחד במזונות אלה היא העובדה כי הם מכילים אנזים בשם מירוזינז (myrosinase) אשר מגיב עם חומר בשם גלוקוזינולט (glycosinolate), המצוי בכל המצליבים, וממיר אותו למולקולה בשם סולפורפן (sulforaphen), אשר יכולתה למנוע סרטן נתמכת על ידי מחקרים רבים [1], [2], [3].

אם כך מה הקשר לירקות קצוצים?

חידת הירקות הקצוצים

כאשר חותכים או קוצצים ירקות ממשפחת המצליבים משתחרר מירוזינז. כדי שמירוזינז יעשה את מלאכתו ויתקבל סולפורפן נדרש זמן – 45 דקות בערך.

דא עקא, מירוזינז רגיש מאד לחום. אם מייד לאחר הקיצוץ נעביר את הירקות לתנור חם או למים רותחים (מה שמקובל לעשות) המירוזינז נהרס.

למזלינו, סולפורפן איננו רגיש לחום – וכאן טמון הפתרון. כל שעלינו לעשות הוא לקצוץ את הירקות לפחות 45 דקות לפני שמכנסים אותם לבישול, ועל ידי כך לתת למירוזינז זמן לעשות מלאכתו המבורכת.

ויש דרכים נוספות:

נפלאות החרדל

בהיותו ממשפחת המצליבים, החרדל וזרעי החרדל מעמידים לרשותינו פתרון חכם לבעיית ייצור הסולפורפן. כמו כל בני המשפחה, כאשר גורסים את זרעי החרדל הם משחררים מירוזינז.

מאחר שזרעי החרדל לא נחשפו לחום הבישול, הרי שהם מכילים מירוזינז. הוספה של כחצי כפית זרעי חרדל גרוסים לקערת ירקות מבושלים, או תיבול התבשיל בחרדל, עוקפת את הצורך בהמתנה של 45 דקות [4].

בתאבון.

פורסם בקטגוריה בריאות, תזונה | סגור לתגובות על ירקות קצוצים וסרטן

קורונה – מה אפשר עוד לומר?

פורסם בתאריך 31/12/2020 מאת יואל גנור

הקדמה

מה אפשר לומר על הקורונה שעדיין לא נאמר?

יש האומרים: הקורונה היא מגיפה נוראה, ועלינו לעשות הכל ובכל מחיר כדי לעצור אותה.

אחרים אומרים: מה אנחנו עושים? הקורונה לא גרועה יותר משפעת קשה – ואנחנו הורסים את הכלכלה, פוגעים פגיעה אנושה בזכויות אדם, והורגים יותר אנשים ממה שמצילים.

וביניהן, בין שתי עמדות קיצוניות אלה, נמצאת האמת. אמת חבולה ומרוסקת. ונשאלת השאלה איפה אפשר למצוא מידע אמין כדי לבנות תמונה מתקבלת על הדעת.

למה להאמין, למי להאמין?

מה אנחנו יודעים?

ברוב מדינות העולם אם אדם נמצא חיובי לבדיקת PCR, והוא נפטר בתוך 28 ימים ממועד הבדיקה – סיבת המוות אשר נרשמת בתעודת הפטירה שלו היא קורונה.

המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC – Center of Disease Control) מצא כי רק ב-6% ממקרי המוות, הקורונה הייתה גורם התמותה היחיד. ל-94% מהאנשים שנפטרו היו מחלות רקע משמעותיות (2.9 מחלות רקע בממוצע לאדם).

אפשר להתווכח ללא סוף מה הייתה סיבת המוות, אבל לא ניתן להתווכח באם מישהו הוא חי או מת. כלומר, צריך להתבונן מעבר למה שנרשם בתעודת הפטירה – צריך להתבונן על תמונת התמותה הכוללת.

EuroMOMO

EuroMOMO הוא ארגון אירופאי (רשימת מדינות חברות) המנהל מעקב על תמותת יתר המיוחסת לשפעת עונתית, מגיפות, ואיומים אחרים על בריאות הציבור (להפתעתי הנעימה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל חברה בארגון ומספקת לו נתונים). להלן מדגם נתונים מאתר הארגון.

תמותה כוללת, כל המדינות, כל הגילים

מספר מתים

Z-score

Z-score הוא מספר סטיות התקן מעל או מתחת לערך הממוצע אותו מודדים. הקו המקווקו האדום הוא Z-score = 5, והוא נחשב כגידול משמעותי.

ניתן לראות כי בכל חורף יש גידול בתמותה. בשנת 2020 אין ארועים חריגים בתחילת השנה, ואז מגיעה התמותה מקורונה, שיאה באיזור השבוע ה-15 (תחילת אפריל), והיא מסתיימת באיזור השבוע ה-24 (תחילת יוני). גל חורף 2020 גבוה מקודמיו, אבל נכון לשבוע ה-51 הוא בדעיכה.

ניתן להבחין בשתי עובדות בולטות: ראשית – השיא הברור של הקורונה, ושנית – שיא חורף דועך.

נעבור עכשיו לנתונים של מספר מדינות בנפרד. התבנית הברורה שראינו לעיל "מתפוררת" לחלוטין (אין באתר נתוני תמותה כוללת לכל מדינה בנפרד, נאלץ להסתפק בנתוני Z-score).

באנגליה ובצפון אירלנד (שתיהן חלק מהממלכה המאוחדת) בהן מדיניות ההתמודדות עם המגיפה הייתה זהה – התמונה שונה לחלוטין. באנגליה, בשיא המגיפה Z = 40, ואילו באירלנד Z = 5.

בשבדיה, המדינה הסוררת שלא הטילה סגרים על האוכלוסיה, בגל הראשון Z = 13, ועכשיו חורף רגיל.

בסלובניה דבר לא קרה בתחילת השנה (לא היה גל ראשון), ואילו עכשיו Z = 20.

בבלגיה היו שלושה שיאים, והגל השלישי בדעיכה.

ואחרונה חביבה ישראל.

Z-score, ישראל

כל הגילים

התמותה בתאריכי הגל הראשון היא Z = 4.4 (פחות משפעת עונתית). בשבוע ה-42 (אמצע אוקטובר) התקבל Z = 7.2, דעך, ואנחנו נמצאים בחורף רגיל לכל דבר.

מאחר שכולנו ילדים גדולים, הנה הנתונים לגילאי 74 – 65, ולגילאי 84 – 75.

74 – 65

Z = 6.6

84 – 75

Z = 6.6

מה למדנו?

מה ניתן ללמוד מנתוני EuroMOMO?

ראשית, נתוני התמותה מפוזרים על פני כל התחום, ואין התאמה בין האמצעים השונים שהטילו מדינות שונות (מסיכות, ללא סגר,סגר חלקי, סגר קשוח, עיתוי הסגר) לבין ערכי Z.

שנית, כולם נוקטים פחות או יותר את אותם אמצעים, והתוצאות שונות.

מה הלאה

אני לא יודע. אני מקווה כי קובעי המדיניות יצליחו להפיק לקחים משמעותיים – אבל לצערי אני מטיל בכך ספק.

לפוליטיקאים ולמומחים למיניהם יהיה קשה מאד להודות כי שגו – זו תהיה פגיעה אנושה במוניטין שלהם, והם לא יהיו מוכנים לשאת זאת (מניסיוני זה נכון למומחים בכל התחומים).

 

פורסם בקטגוריה קורונה | סגור לתגובות על קורונה – מה אפשר עוד לומר?

על גלוקוסמין, קונדרואיטין ותמותה

פורסם בתאריך 16/12/2020 מאת יואל גנור

הקדמה

גלוקוסמין (glucosamine) וקונדרואיטין (chondroitin) הם סוכרים הלוקחים חלק בייצור חלבונים ושומנים בגופינו, בעיקר ברקמות חיבור – סחוס, גידים, ורצועות. מקורות המזון המכילים אותם מוגבלים מאד – בעיקר רכיכות (צדפות, שבלולים) וכן סחוס (פרות, דגים, חזירים).

ניתן לרכוש גלוקסמין-קונדרואיטין כתוסף מזון, אשר נפוץ במיוחד לטיפול בכאבי פרקים למיניהם (יחד עם זאת יעילותו שנויה במחלוקת). הוא נחשב בטוח במינונים המומלצים.

מתאם בין תוספי גלוקוסמין-קונדרואיטין לבין תמותה ומחלות לב

בשנים האחרונות פורסמו שלושה מחקרים אשר בחנו את המתאם (correlation) בין תוספי גלוקסמין-קונדרואיטין לבין תמותה ומחלות לב:

(למעוניינים אשלח את המחקרים במלואם)

ממצאים

להלן מוצגים עיקרי הממצאים של המחקר השלישי (אשר מאששים את ממצאי שני המחקרים הראשונים):

החוקרים אספו נתונים של 16,686 משתתפים ממאגר הנתונים הסטטיסטי האמריקאי NHANES, בשנים 1999 עד 2010.

658 משתתפים (3.94%) צרכו תוסף גלוקוסמין-קונדרואיטין במשך למעלה משנה.

בתקופת המעקב אשר נמשכה 107 חודשים נפטרו 3366 משתתפים (20.17%), מתוכם 674 (20.02%) נפטרו ממחלות לב.

לאחר קיזוז (adjustment) לגיל, מין, גזע, השכלה, עישון, ופעילות גופנית התקבלו הנתונים הבאים:

  • בקרב צרכני הגלוקוסמין-קונדרואיטין הסיכון לתמותה (HR – hazard ration) מכל הסיבות (all cause) היה נמוך ב-27% לעומת שאינם צרכני גלוקוסמין-קונדרואיטין
    HR = 0.73; 95% CI, 0.57-0.93
  • בקרב צרכני הגלוקוסמין-קונדרואיטין הסיכון לתמותה ממחלות לב היה נמוך ב-58% לעומת שאינם צרכני גלוקוסמין-קונדרואיטין
    HR = 0.42; 95% CI, 0.23-0.75

מגבלות המחקר

המחקר הוא מחקר מעקב (cohort study) ולא אקראי-מבוקר (randomized-controlled). כלומר, צרכני התוספים לא נבחרו אקראית ולא נבדקו מול קבוצת בקרה. כמו כן כמות התוספים ומידת הדבקות בשימוש בהם לא ידועה. למרות מגבלות אלה המחקר הוא משמעותי סטטיסטית וקלינית.

 

פורסם בקטגוריה בריאות, תזונה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על על גלוקוסמין, קונדרואיטין ותמותה

מה לא סיפרו לנו על חיסון הקורונה?

פורסם בתאריך 26/11/2020 מאת יואל גנור

הקדמה

התייחסות קצרה בעניין החיסונים נגד COVID-19.

שלוש חברות דווחו לאחרונה על הצלחות גדולות בפתוח חיסון נגד הקורונה. חברת Pfizer דווחה על יעלות (effectiveness) של 90%; חברת Moderna דווחה על יעלות של 95%; וחברת AstraZeneca דווחה על יעלות של 90%.

הידע והנסיון הצנועים שלי מלמדים אותי שצריך להתייחס בחשדנות להודעות של חברות תרופות. בהרבה מיקרים החברות שמחות אם המשתמשים לא בדיוק מבינים את המושגים המופיעים בדווחים שלהן, ועלינו לשים לב במיוחד מה לא מופיע בהודעות שהן מפרסמות.

קראתי בעיון את ההודעות שלהן והנה מספר הערות על מה שמצאתי (ולא מצאתי).

מספר סימני שאלה

כל החברות בצעו את ניתוח הנתונים כאשר מספר המיקרים (cases) הגיע ליעד שהוגדר מראש. מיקרה מוגדר כארוע בו תוצאת בדיקת ה-PRC חיובית.

  • קיימים סוגים רבים של בדיקות PCR, ופרוטוקולים שונים למיצוי ה-DNA של הווירוס מהדגימה. אף אחת מהחברות לא סיפקה נתונים על סוג הבדיקה שבו השתמשה, ועל נתוני ה-sensitivity וה-specificity שלה (נתונים אלה קובעים את ערכי ה-false negative וה-false positive של הבדיקה)
  • החברות לא סיפקו נתונים באם החיסונים מנעו את הצורך באישפוזים ו/או תמותה
  • אין נתונים על משך הזמן בו ההגנה שמספק החיסון תהיה יעילה (האם יהיה צורך בשתי מנות חיסון כל 3/6/12 חודשים?)
  • לא סופקו שום נתונים על בטיחות החיסונים (לטווח הקצר ולטווח ארוך)

סיכום

אינני מנסה להמעיט מחשיבותם הרבה של הישגים אלה בזמן כה קצר. אני כמובן מקווה שהחיסונים יוכיחו את עצמם כיעילים ובטוחים. עד אז caveat emptor (הזהר הקונה).

פורסם בקטגוריה ביולוגיה, בריאות, קורונה | עם התגים , | סגור לתגובות על מה לא סיפרו לנו על חיסון הקורונה?