מה לא סיפרו לנו על חיסון הקורונה?

הקדמה

התייחסות קצרה בעניין החיסונים נגד COVID-19.

שלוש חברות דווחו לאחרונה על הצלחות גדולות בפתוח חיסון נגד הקורונה. חברת Pfizer דווחה על יעלות (effectiveness) של 90%; חברת Moderna דווחה על יעלות של 95%; וחברת AstraZeneca דווחה על יעלות של 90%.

הידע והנסיון הצנועים שלי מלמדים אותי שצריך להתייחס בחשדנות להודעות של חברות תרופות. בהרבה מיקרים החברות שמחות אם המשתמשים לא בדיוק מבינים את המושגים המופיעים בדווחים שלהן, ועלינו לשים לב במיוחד מה לא מופיע בהודעות שהן מפרסמות.

קראתי בעיון את ההודעות שלהן והנה מספר הערות על מה שמצאתי (ולא מצאתי).

מספר סימני שאלה

כל החברות בצעו את ניתוח הנתונים כאשר מספר המיקרים (cases) הגיע ליעד שהוגדר מראש. מיקרה מוגדר כארוע בו תוצאת בדיקת ה-PRC חיובית.

• קיימים סוגים רבים של בדיקות PCR, ופרוטוקולים שונים למיצוי ה-DNA של הווירוס מהדגימה. אף אחת מהחברות לא סיפקה נתונים על סוג הבדיקה שבו השתמשה, ועל נתוני ה-sensitivity וה-specificity שלה (נתונים אלה קובעים את ערכי ה-false negative וה-false positive של הבדיקה)
• החברות לא סיפקו נתונים באם החיסונים מנעו את הצורך באישפוזים ו/או תמותה
• אין נתונים על משך הזמן בו ההגנה שמספק החיסון תהיה יעילה (האם יהיה צורך בשתי מנות חיסון כל 3/6/12 חודשים?)
• לא סופקו שום נתונים על בטיחות החיסונים (לטווח הקצר ולטווח ארוך)

סיכום

אינני מנסה להמעיט מחשיבותם הרבה של הישגים אלה בזמן כה קצר. אני כמובן מקווה שהחיסונים יוכיחו את עצמם כיעילים ובטוחים. עד אז caveat emptor (הזהר הקונה).