קורונה – מה אפשר עוד לומר?

הקדמה

מה אפשר לומר על הקורונה שעדיין לא נאמר?

יש האומרים: הקורונה היא מגיפה נוראה, ועלינו לעשות הכל ובכל מחיר כדי לעצור אותה.

אחרים אומרים: מה אנחנו עושים? הקורונה לא גרועה יותר משפעת קשה – ואנחנו הורסים את הכלכלה, פוגעים פגיעה אנושה בזכויות אדם, והורגים יותר אנשים ממה שמצילים.

וביניהן, בין שתי עמדות קיצוניות אלה, נמצאת האמת. אמת חבולה ומרוסקת. ונשאלת השאלה איפה אפשר למצוא מידע אמין כדי לבנות תמונה מתקבלת על הדעת.

למה להאמין, למי להאמין?

מה אנחנו יודעים?

ברוב מדינות העולם אם אדם נמצא חיובי לבדיקת PCR, והוא נפטר בתוך 28 ימים ממועד הבדיקה – סיבת המוות אשר נרשמת בתעודת הפטירה שלו היא קורונה.

המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC – Center of Disease Control) מצא כי רק ב-6% ממקרי המוות, הקורונה הייתה גורם התמותה היחיד. ל-94% מהאנשים שנפטרו היו מחלות רקע משמעותיות (2.9 מחלות רקע בממוצע לאדם).

אפשר להתווכח ללא סוף מה הייתה סיבת המוות, אבל לא ניתן להתווכח באם מישהו הוא חי או מת. כלומר, צריך להתבונן מעבר למה שנרשם בתעודת הפטירה – צריך להתבונן על תמונת התמותה הכוללת.

EuroMOMO

EuroMOMO הוא ארגון אירופאי (רשימת מדינות חברות) המנהל מעקב על תמותת יתר המיוחסת לשפעת עונתית, מגיפות, ואיומים אחרים על בריאות הציבור (להפתעתי הנעימה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל חברה בארגון ומספקת לו נתונים). להלן מדגם נתונים מאתר הארגון.

תמותה כוללת, כל המדינות, כל הגילים

מספר מתים

Z-score

Z-score הוא מספר סטיות התקן מעל או מתחת לערך הממוצע אותו מודדים. הקו המקווקו האדום הוא Z-score = 5, והוא נחשב כגידול משמעותי.

ניתן לראות כי בכל חורף יש גידול בתמותה. בשנת 2020 אין ארועים חריגים בתחילת השנה, ואז מגיעה התמותה מקורונה, שיאה באיזור השבוע ה-15 (תחילת אפריל), והיא מסתיימת באיזור השבוע ה-24 (תחילת יוני). גל חורף 2020 גבוה מקודמיו, אבל נכון לשבוע ה-51 הוא בדעיכה.

ניתן להבחין בשתי עובדות בולטות: ראשית – השיא הברור של הקורונה, ושנית – שיא חורף דועך.

נעבור עכשיו לנתונים של מספר מדינות בנפרד. התבנית הברורה שראינו לעיל "מתפוררת" לחלוטין (אין באתר נתוני תמותה כוללת לכל מדינה בנפרד, נאלץ להסתפק בנתוני Z-score).

באנגליה ובצפון אירלנד (שתיהן חלק מהממלכה המאוחדת) בהן מדיניות ההתמודדות עם המגיפה הייתה זהה – התמונה שונה לחלוטין. באנגליה, בשיא המגיפה Z = 40, ואילו באירלנד Z = 5.

בשבדיה, המדינה הסוררת שלא הטילה סגרים על האוכלוסיה, בגל הראשון Z = 13, ועכשיו חורף רגיל.

בסלובניה דבר לא קרה בתחילת השנה (לא היה גל ראשון), ואילו עכשיו Z = 20.

בבלגיה היו שלושה שיאים, והגל השלישי בדעיכה.

ואחרונה חביבה ישראל.

Z-score, ישראל

כל הגילים

התמותה בתאריכי הגל הראשון היא Z = 4.4 (פחות משפעת עונתית). בשבוע ה-42 (אמצע אוקטובר) התקבל Z = 7.2, דעך, ואנחנו נמצאים בחורף רגיל לכל דבר.

מאחר שכולנו ילדים גדולים, הנה הנתונים לגילאי 74 – 65, ולגילאי 84 – 75.

74 – 65

Z = 6.6

84 – 75

Z = 6.6

מה למדנו?

מה ניתן ללמוד מנתוני EuroMOMO?

ראשית, נתוני התמותה מפוזרים על פני כל התחום, ואין התאמה בין האמצעים השונים שהטילו מדינות שונות (מסיכות, ללא סגר,סגר חלקי, סגר קשוח, עיתוי הסגר) לבין ערכי Z.

שנית, כולם נוקטים פחות או יותר את אותם אמצעים, והתוצאות שונות.

מה הלאה

אני לא יודע. אני מקווה כי קובעי המדיניות יצליחו להפיק לקחים משמעותיים – אבל לצערי אני מטיל בכך ספק.

לפוליטיקאים ולמומחים למיניהם יהיה קשה מאד להודות כי שגו – זו תהיה פגיעה אנושה במוניטין שלהם, והם לא יהיו מוכנים לשאת זאת (מניסיוני זה נכון למומחים בכל התחומים).

 

פורסם בקטגוריה קורונה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.