חלק שני: החלקיק LDL והחלבון ApoB
הקדמה
בחלק הראשון ראינו כי חלבוני ApoB (בשמם המלא Apolipoprotein B) מקיפים את חלקיקי LDL, IDL,VLDL, ו-Chylomicron – חלבון אחד לכל חלקיק, כמתואר בציור 1.
ציור 1 – חלקיקים מוקפי ApoB
בחלק זה נכיר את חשיבות מספר חלקיקי LDL (מסומנים LDL-P) ומספר חלבוני ApoB להערכת הסיכונים לארועי לב.
התאמה ואי-התאמה
מספר הולך וגדל של חוקרי שומנים (lipidoligists) טוענים כי מדידה ישירה של מספר חלקיקי LP, ולא כמות הכולסטרול והטריגליצריד הנמצאת בתוכם, נותנת חווי טוב יותר על הסיכונים לארועי לב.
https://jamanetwork.com/journals/jamacardiology/article-abstract/2753612
הסיבה לכך היא התאמה (concordance) או אי-התאמה (discordance) בין כמות הכולסטרול בתוך חלקיקי ה-LDL-C) LDL), לבין מספר החלקיקים (LDL-P).
כאשר LDL-C תואם את LDL-P, אזי LDL-C יכול לשמש כסמן להערכת סיכונים. הבעיה מתעוררת כאשר יש אי-התאמה בין LDL-C לבין LDL-P.
אחד המחקרים הגדולים אשר במסגרתו נבחן הנושא הוא Framingham offspring study. זהו מחקר מתמשך אשר החל בשנת 1948 ונמשך גם היום. בציור 2 מומחשת בעיית ההתאמה/אי-ההתאמה.
ציור 2 – שרידות נעדרת ארועי לב
הקוים האדום והירוק מציגים אוכלוסיה עם שרידות גבוהה (ירידה מתונה בשרידות בתלות בזמן). המשותף לאוכלוסיות אלה הוא LDL-P נמוך, בעוד ש-LDL-C גבוה בקו הירוק ונמוך בקו האדום.
הקוים הכחול והצהוב מציגים אוכלוסיה עם שרידות נמוכה (ירידה תלולה בשרידות בתלות בזמן). המשותף לאוכלוסיות אלה הוא LDL-P גבוה, בעוד ש-LDL-C גבוה בקו הכחול ונמוך בקו הצהוב.
מה גורם את אי-ההתאמה
מתבקשת השאלה מה גורם לאי-התאמה בין מספר החלקיקין לבין המטען המצוי בתוכם? איך יתכן שיש אנשים בעלי LDL-P גבוה ו-LDL-C נמוך, ולהיפך?
מסתבר כי גודלם של חלקיקי ה-LDL ותכולתם איננה קבועה. הם משתנים מאדם לאדם, והם תלויים במבנה הגנטי ובבריאות המטבולית של כל אחד מאיתנו. אם לאדם יש מספר קטן של חלקיקי LDL גדולים, כל אחד בעל תכולת כולסטרול גבוהה, הרי שתהיה לו אי-התאמה מסוג LDL-P נמוך/ LDL-C גבוה. לעומת זאת אם לאדם יש מספר גדול של חלקיקי LDL קטנים, כל אחד בעל תכולת כולסטרול נמוכה, הרי שתהיה לו אי-התאמה מסוג LDL-P גבוה/ LDL-C נמוך.
איך מודדים
רכוז LDL-P בפלסמה (ביחידות של nmol/L) נמדד באמצעות ספקטרוסקופיה של תהודה מגנטית (Nuclear Magnetic Resonance (NMR) spectroscopy).
רכוז ApoB נמדד באמצעות תבחין (assay) ביוכימי. מאחר שלכל החלקיקים עטופי ApoB יש בדיוק חלבון ApoB אחד, הרי שספירת ApoB נותנת לנו את מספר החלקיקים הכולל
LDL-P + IDL-P + VLDL-P.
תחליף לעניים
קופות החולים בישראל אינן מעמידות לרשותינו את הכלים למדידת LDL-P או ApoB (אני מניח כי משיקולים תקציביים). תחליף לעניים, אשר אמינותו גבוהה יותר ממדידת LDL-C הוא יחסים בין ערכי ליפידים בפלסמה.
- HDL/TC – Preferably over 0.2, ideally over 0.25 (the higher the better)
- TG/HDL – Preferably under 4, ideally under 2 (the lower the better)
- HDL/LDL – Preferably over 0.3, ideally over 0.4 (the higher the better)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2664115/
http://cholesterol.emedtv.com/hdl/hdl-ldl-ratio.html
http://cholesterol.emedtv.com/cholesterol/cholesterol-hdl-ratio.html
סכום
LDL-P ו-ApoB נחשבים לסמנים אמינים להערכת סיכונים למחלות לב, בעוד ש-LDL-C איננו סמן אמין.
בהעדר אמצעים למדידת מספר חלקיקים, עדיף להתייחס ליחסים בין ליפידים.
עדות נוספת לחוסר אמינותו של LDL-C כסמן להערכת סיכונים היא העובדה כי שני מחשבוני הסיכונים הנפוצים ביותר היום:
- המחשבון האנגלי QRISK https://qrisk.org/three/index.php
- המחשבון האמריקאי CVRISK http://www.cvriskcalculator.com
לא לוקחים בחשבון את ערכו של LDL-C.
§