הקדמה

האם כדור הארץ מתחמם? האם גזי החממה מעשה ידי אדם תורמים להתחממות? שאלות כבדות משקל. במאמר זה מוצגים טיעוניהם של הספקנים.

לראשונה נחשפתי למחלוקת לפני כשנה בערך, כאשר נתקלתי במקרה בהרצאה של פרופ. דייסון פרימן ( Dyson Freeman) מתמטיקאי ופיזיקאי מדור הנפילים של המאה ה-20. פרימן עבד עם אינשטיין במכון למחקרים מתקדמים בפרינסטון, ולאחר מותו של איינשטיין, פרימן החליף אותו בתואר "הפיזיקאי המבריק ביותר על פני כדור הארץ". לא פלא אם כך שאני ההדיוט מייחס חשיבות רבה לדעותיו.

מודלים וסימולציות

טענתו הבסיסית של פרימן פשוטה – המודלים המתמטיים והסימולציות בהם משתמשים מצדדי תאוריית גזי החממה, טובים דיים לחקר אקלים, אך בשום פנים ואופן אינם מדויקים מספיק כדי לחזות כמותית מגמות עתידיות.

כל מי שעשה אי פעם סימולציות מחשב יודע כי סימולציות מחשב סובלות מבעיה עקרונית המכונה GIGO – Garbage In Garbage Out.

זוהי בדיוק הבעיה על-פי פרימן. למשל, המודלים לא מסוגלים לדמות בצורה נכונה עננים (בהיותם מבנים קטנים המשתנים בהתמדה) בעוד שהשפעתם גדולה מאד. בעיה דומה קיימת עם צמחיה ותגובתה לשינויים ברמת ה-CO2 באטמוספירה.

הביצה והתרנגולת

האם יש מתאם בין רמת ה-CO2 באטמוספירה לבין הטמפרטורה? יש ויש. האם העלייה ברמת ה-CO2 גורמת לעלייה בטמפרטורה? לא ולא. ההיפך הוא הנכון. עליה בטמפרטורה גורמת לעליה ברמת ה-CO2 בפיגור של 800 שנים בערך.

ניתן לראות בבירור כי עליית הטמפרטורה מפגרת אחרי העלייה ברמת ה-CO2.

כדור הארץ מתחמם – האמנם?

הנה פוסטר המופץ על יד סוכנות NCA – National Climate Assessment לערוצי התקשורת ולמעצבי המדיניות כדי להמחיש את ההתחממות הגלובלית ותוצאותיה.

קצת קשה להבחין בפרטים, אז הנה מספר גרפים בהגדלה.

גלי חום

גרף (b) בפוסטר

הגרף מתאר את מספר ימי גלי חום בחמישים השנים האחרונות – אכן עליה משמעותית. אבל אם נתבונן על נתונים משנים מוקדמות יותר, התמונה שונה לחלוטין.

כמה נוח להתעלם מהשיא בשנות השלושים של המאה הקודמת, כדי להציג תמונה מפחידה.

שריפות יער

גרף (k) בפוסטר

הגרף מראה נתונים החל מאמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת. למה? כי זה תואם את עמדה שרוצים להציג. אבל….

ושני הגרפים ביחד

האם מישהו מזהה מגמה באופן הצגת הנתונים? אבל זה לא הכל.

כיסוי קרח

גרף (f) בפוסטר

הקרחונים נמסים. האמנם?

בכתום מסומנים הנתונים החל משנת 1973 (בשנה זו החלו לווינים לצלם את כדור הארץ) אשר לא הוצגו בגרף הקודם.

גובה פני הים

גרף (g) מהפוסטר

אכן פני הים עולים. אבל מה היה לפני 1920?

פני הים עולים (בשפוע קבוע) ממחצית המאה ה-19; ואז לא היו מכוניות, מטוסים, ותחנות כח פחמיות. ואם נציץ לעבר הרחוק יותר…

פני הים עולים ב-24 אלף השנים האחרונות (אולי בגלל המדורות של האדם הקדמון?)

The Great Global Warming Swindle

ולסיכום, מי שמוכן להקדיש שעה ורבע מזמנו, אני ממליץ מאד לצפות בסרט המצורף.

---

§

 

חלק ראשון: סיכון יחסי לעומת סיכון מוחלט

שקר הוא הצהרה כוזבת במתכוון. לעיתים, סטטיסטיקה היא סוג מיוחד של הצהרה כוזבת. מדובר בפרשנות של נתונים סטטיסטיים באופן שגורם לנתונים להראות משמעותיים יותר מאשר הם באמת.

נתונים סטטיסטיים יכולים להיות משכנעים ובו בעת מטעים. עלינו להיות עירניים אם ברצונינו לבסס ידע אמין על נשוא המחקר.

נמחיש זאת על ידי דוגמה (דמיונית), ונראה איך מחושבים סיכון מוחלט וסיכון יחסי. נניח כי במחקר מבוקר נבדקה יעילותה של התערבות רפואית (למשל תרופה).

במחקר עשוי היטב (RCT – Randomized Controlled Trial) מקצים את המשתתפים באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצת טיפול (Treatment) המקבלת את התרופה, וקבוצת בקרה (Control) המקבלת תרופה מדומה (placebo). לאחר זמן שנקבע מראש נבדק מספר הארועים שהוגדרו כמטרת המחקר. תוצאות המחקר מוצגות בטבלה 1.

	קבוצת טיפול (T)	קבוצת בקרה (C)	סך הכל
ארועים	15	100	115
העדר ארועים	13,500	13,400	26,900
מספר נבדקים	13,515	13,500	27,015
קצב ארועים	0.11% = 15/13,515	0.74% = 100/13,500

טבלה 1

נראה עכשיו איך מחושבים הסיכון המוחלט והסיכון היחסי בניסוי זה (טבלה 2).

משתנה	משוואה	דוגמה
סיכון יחסי	קצב ארוע (C)/קצב ארוע (T)	0.15 = 0.11/0.74
שינוי סיכון מוחלט	קצב ארוע (T) – קצב ארוע (C)	0.63% = 0.11 – 0.74
שינוי סיכון יחסי	קצב ארוע (C) / קצב סיכון מוחלט	85% = 0.74 / 0.63

טבלה 2

ברוב המקרים (לצערינו) החוקרים מפרשים ומדווחים את תוצאות המחקר שלהם באמצעות שינוי הסיכון היחסי. מדוע? מפני שקשה להוציא מישהו ממיטתו (ומשלוותו) כדי לקרוא מחקר המדווח על ירידה של 0.63% בסיכון (המוחלט), כאשר אפשר לדווח על ירידה של 85% בסיכון (היחסי)! זה אמנם נכון, אבל זה רק חלק (הפחות חשוב) מהתמונה כולה.

אם מתאמצים מספיק, אפשר בדרך כלל למצוא את נתוני השינוי בסיכון המוחלט בגוף המחקר, אבל בכותרת ובתקציר מפרסמים שינוי סיכון , מבלי לציין במפורש כי מדובר בשינוי הסיכון היחסי. כך זוכים לתשומת לב ולפירסום הן בעיתונות המדעית והן בעיתונות הפופולרית.

לסכום, כאשר אתם קוראים מחקר המדווח על שינוי בסיכון של התערבות רפואית כלשהי, אל תסתפקו בכותרות, אלא חפשו תמיד נתונים על השינוי בסיכון המוחלט.

מקורות

המאמר מבוסס על סידרת מאמרים של
Peter Attia, MD, https://peterattiamd.com

§