חלק ראשון: סיכון יחסי לעומת סיכון מוחלט
שקר הוא הצהרה כוזבת במתכוון. לעיתים, סטטיסטיקה היא סוג מיוחד של הצהרה כוזבת. מדובר בפרשנות של נתונים סטטיסטיים באופן שגורם לנתונים להראות משמעותיים יותר מאשר הם באמת.
נתונים סטטיסטיים יכולים להיות משכנעים ובו בעת מטעים. עלינו להיות עירניים אם ברצונינו לבסס ידע אמין על נשוא המחקר.
נמחיש זאת על ידי דוגמה (דמיונית), ונראה איך מחושבים סיכון מוחלט וסיכון יחסי. נניח כי במחקר מבוקר נבדקה יעילותה של התערבות רפואית (למשל תרופה).
במחקר עשוי היטב (RCT – Randomized Controlled Trial) מקצים את המשתתפים באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצת טיפול (Treatment) המקבלת את התרופה, וקבוצת בקרה (Control) המקבלת תרופה מדומה (placebo). לאחר זמן שנקבע מראש נבדק מספר הארועים שהוגדרו כמטרת המחקר. תוצאות המחקר מוצגות בטבלה 1.
| קבוצת טיפול (T) | קבוצת בקרה (C) | סך הכל | |
| ארועים | 15 | 100 | 115 |
| העדר ארועים | 13,500 | 13,400 | 26,900 |
| מספר נבדקים | 13,515 | 13,500 | 27,015 |
| קצב ארועים | 0.11% = 15/13,515 | 0.74% = 100/13,500 |
טבלה 1
נראה עכשיו איך מחושבים הסיכון המוחלט והסיכון היחסי בניסוי זה (טבלה 2).
| משתנה | משוואה | דוגמה |
| סיכון יחסי | קצב ארוע (C)/קצב ארוע (T) | 0.15 = 0.11/0.74 |
| שינוי סיכון מוחלט | קצב ארוע (T) – קצב ארוע (C) | 0.63% = 0.11 – 0.74 |
| שינוי סיכון יחסי | קצב ארוע (C) / קצב סיכון מוחלט | 85% = 0.74 / 0.63 |
טבלה 2
ברוב המקרים (לצערינו) החוקרים מפרשים ומדווחים את תוצאות המחקר שלהם באמצעות שינוי הסיכון היחסי. מדוע? מפני שקשה להוציא מישהו ממיטתו (ומשלוותו) כדי לקרוא מחקר המדווח על ירידה של 0.63% בסיכון (המוחלט), כאשר אפשר לדווח על ירידה של 85% בסיכון (היחסי)! זה אמנם נכון, אבל זה רק חלק (הפחות חשוב) מהתמונה כולה.
אם מתאמצים מספיק, אפשר בדרך כלל למצוא את נתוני השינוי בסיכון המוחלט בגוף המחקר, אבל בכותרת ובתקציר מפרסמים שינוי סיכון , מבלי לציין במפורש כי מדובר בשינוי הסיכון היחסי. כך זוכים לתשומת לב ולפירסום הן בעיתונות המדעית והן בעיתונות הפופולרית.
לסכום, כאשר אתם קוראים מחקר המדווח על שינוי בסיכון של התערבות רפואית כלשהי, אל תסתפקו בכותרות, אלא חפשו תמיד נתונים על השינוי בסיכון המוחלט.
מקורות
המאמר מבוסס על סידרת מאמרים של
Peter Attia, MD, https://peterattiamd.com
§